חלק מלהיות לסבית אומר שאין לך היסטוריה. את לא נמצאת בשיעורי ההיסטוריה בבית הספר וגם לא בספרים שאת מחפשת בספרייה, את לא יודעת מי מהמשפחה שלך היה גיי במהלך הדורות ואת גם לא שומעת בימי הזיכרון על כל הלסביות שמתו. 

היסטוריה אף פעם לא עניינה אותי יותר מידי אבל דווקא מאז שיצאתי מהארון והתחלתי לחשוב ולדבר על החוסר בהיסטוריה לסבית ובעיקר מאז שהתחלתי גם למצוא, גיליתי בתוכי תשוקה עזה לדעת מה היה. 

אז התחלתי באלבום התמונות המשפחתי. זה נכון, אני לא יכולה לדעת שהתמונות שמצאתי הן באמת של הומואים ולסביות אז אני מניחה (כמו שהניחו עלי מלידתי שאני סטרייטית). להם זה כבר לא משנה מה חושבים עליהם ואם לי זה עוזר אז למה לא?

הרבה זמן אני מתכננת ללכת לשוק הפשפשים ולחפש גם בתמונות של משפחות אחרות את אבות אבותי הלהט"בים. בינתיים מצאתי ברשת בחור צרפתי שעשה את זה בארצו. בפוסט הבא אכתוב עליו. 

תמיד אני אומרת שכשאין אמת יש הרבה מקום לדמיון, אבל אני מוצאת הרבה אמת בתמונות האלה שאינני יודעת את סיפורן.