איקסים

יש לי קטע כזה שכל מי שמכיר אותי מכיר אותו גם, שפעם באיזה תקופה אני נכנסת לשיגעון חדש ועושה אותו עוד ועוד עד שלכולם נמאס ואז בסוף נמאס גם לי ואני זונחת אותו לאנחות ולפעמים גם לנצח.

פעם קראתי בספר מעולה על unschooling (חינוך ביתי חופשי) שככה ילדים בלי מסגרת לומדים, ומאז יש לי גושפנקא, זאת אומרת תירוץ.

אז היתה תקופה שתפרתי חצאיות מחולצות טישרט ישנות, היתה תקופה ששהכנתי עגורים מכל נייר שעבר לי ביד, ומגנטים מכל דבר אפשרי. אין ספק שהעיסוק האובסיסיבי שקיבל הכי הרבה אהדה בסביבתי הקרובה היה כשהתחלתי לאפות בלי הפסקה, מה שהוביל לעסק של מכירת עוגיות, לאחר שגיליתי כמה כסף אני מוציאה על עוגה משובחת בכל יום. טל גיסתי עדיין מתלוננת על זה שכשהיא הכירה אותנו בכל יום שישי היה שלל עוגיות תוצרת בית (כל אותן עוגיות שלא הצליחו להמכר) ושאחרי ששבינו אותה בקסמנו התגלה פרצופנו האמיתי (בצורת פתי בר).

אז כמו שאפשר לראות כאן התחביב החדש הוא רקמת איקסים ואין לי מושג איך יש כאלה ששנים רוקמות איקסים ועדיין עושות את זה לפי דוגמא. אני ישר התחלתי לאלתר.